מאז השקתה של תמ"א 38 בשנת 2005 היא אמנם לא צברה את התאוצה לה ציפו בממשלה ולא התבצעו פרויקטים רבים של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אך בכל זאת במרבית הערים המרכזיות של ישראל יצאו לדרך פרויקטים הן בשלב הביצוע והן בשלבי תכנון שונים.
לאורך מעל 6 שנות קיום התמ"א, לא יצא לפועל אף פרויקט בירושלים, בספטמבר 2011 יצא סוף-סוף לדרך ביצועו של פרויקט ראשון של תמ"א 38 בירושלים.
פרויקט ראשון מבין בקשות רבות שהוגשו
הפרויקט הראשון של תמ"א 38 בירושלים הוא אמנם הראשון שיצא לפועל מבחינת בנייה ועבודות חיזוק למבנה קיים, אך הוא אחד מבין עשרות פרויקטים שהוגשו עבורם בקשות לרשויות העיר ירושלים. בתקופה האחרונה הוגשו דווקא עשרות בקשות לקבלת היתרי בנייה במסגרת תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), חלק קטן מהבקשות הללו קיבלו אישורים מטעם הוועדה המקומית בעיר הבירה ובפועל שני פרויקטים בלבד קיבלו את היתר הבנייה המיוחל שמאפשר התחלת ביצוע בשטח.
הפרויקט הראשון של תמ"א 38 בירושלים נמצא ברחוב עין גדי, בניין מספר 27. הגורם היוזם מאחורי הפרויקט הוא חברת ייזום פרויקטים המתמחה בחיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38, שמה בית מחוזק ובעליה הם שני עורכי דין – דני שלום ודוד ישי.
הפרויקט כולל כמובן ביצוע חיזוקים ושיפורים למבנה בניין הדירות עצמו כך שיהיה עמיד לרעידת אדמה אפשרית באזורנו ובנוסף היתר הבנייה מאפשר ליזמים להוסיף למבנה יחידות דיור נוספות. הבניין עצמו יקבל תוספות משמעותיות של מעלית, ממ"ד שיוסף לכל דירה בבניין, שיפור והחלפת תשתיות, שיפוץ לובי הבניין, שיפוץ חזית הבניין כך שייראה מודרני יותר, וכמו כן שדרוג הגינה המשותפת.
תהליך אישור ארוך
פרויקט ראשון של תמ"א 38 בירושלים הוא בשורות טובות לדיירי הבניין עצמו, ליזמי נדל"ן בעיר ולכלל הדיירים בבנייני דירות ישנים שאינם בנויים על פי תקני בנייה המתאימים לסיכוני רעידת אדמה. אך למרות חשיבות הביצוע של פרויקטים נוספים בפורמט זה,
תהליך האישור של הפרויקט הראשוני, וגם של השני שנמצא קרוב להתחלת עבודות ביצוע, ארך זמן רב של כשנתיים. התהליך כולל בין היתר את השגת הסכמתם של כמעט כל דייר הבניין, הגשת תכניות לוועדות הבנייה השונות והמתנה לקבלת אישור בנייה.
היזמים היו צריכים להתמודד עם התנגדות של גורמים מקצועיים בעיריית ירושלים ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים (שהלכה עם דעת היזמים בסופו של דבר) לחריגה מקווי הבניין, התנגדות שהעמידה בסכנה את הקמת הממ"דים בכל דירה ולכן את ביצועו של הפרויקט כולו. לכן היזמים וגורמי נדל"ן אחרים מתייחסים אל אותו פרויקט ראשון של תמ"א 38 בירושלים כאל אירוע מהותי ופורץ דרך בגלל השגת האישור לחרוג מקווי הבניין לתוספת חלק לדירות קיימות מעבר להוספת יחידות דיור בקומות חדשות.
הטיעונים המנצחים בסופו של עניין עבור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היו שהרבה יותר רצוי וחשוב לחזק את המבנה מפני רעידות אדמה וכן להוסיף לו ממ"דים לבטיחות הדיירים מאשר שמירה אדוקה על קווי הבניין המוגדרים בתכניות קודמות.
מה צופן העתיד לתמ"א 38 בירושלים?
תמ"א 38 ללא ספק אינה מהווה הצלחה בקנה המידה שציפו לו, התכנית הציבה חסמים רבים בפני יזמים ובמקרים רבים מאוד לא הייתה כלכלית לביצוע. הליכי התכנון והאישור לא קיבלו הקלות משמעותיות כך שהסחבת והבירוקרטיה הרבה שמלווה את ענף הבנייה בישראל רק גרעה מהתרוממות התכנית.
לאחר פרויקט ראשון של תמ"א 38 בירושלים קיימים עוד פרויקטים שמחכים לאישורים, ישנם בניינים רבים הזקוקים לשיפוץ וחיזוק ויש לקוות כי המדינה והרשויות המוניציפליות ישכילו לשפר את התמ"א ולהביא לכך שיותר פרויקטים ייצאו לדרך – אחרי רעידת אדמה עתידית ואפשרית זה כבר יהיה מאוחר מדי.
